המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד)
בקרב האתגרים הרבים העומדים בפני רשויות התנועה לשמירה על בטיחות בדרכים, אחד הפקטורים החשובים הוא הבדיקה והפיקוח על יכולתו הרפואית של הנהג להפעיל כלי רכב בבטחה. לצורך כך, קיים בישראל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד), שמטרתו להעריך ולבחון את יכולתם הרפואית של נהגים ולקבוע האם הם מתאימים להחזיק ברישיון נהיגה מבחינה רפואית.
מהו מרב"ד?
מרב"ד, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, הוא מוסד שנועד לסייע בקביעת כשירות רפואית לנהיגה. המכון פועל במסגרת משרד התחבורה ומתמקד בבדיקות כשירות רפואית לנהיגה, תוך שימת דגש על מקרים בהם קיימת ספקות לגבי יכולתם של נהגים לנהוג בבטחה עקב מגבלות רפואיות.
תהליך ההערכה במרב"ד
תהליך ההערכה במרב"ד כולל מספר שלבים, החל מהפניה רפואית מרופא המשפחה או ממוסד רפואי, דרך בדיקות רפואיות מקיפות, ועד להחלטה הסופית לגבי הכשירות לנהיגה. הבדיקות עשויות לכלול הערכות נוירולוגיות, פסיכולוגיות ופיזיולוגיות, כדי למפות את הכשירות המלאה של הנהג.
להלן פירוט על המצבים בהם נהג עלול להתמודד עם המכון לבטיחות בדרכים (מרב"מ)
- בדיקה רפואית תקופתית: נהגים מעל גיל מסוים, לרוב מעל גיל 70, נדרשים לעבור בדיקה רפואית באופן תקופתי כדי לחדש את רישיון הנהיגה שלהם.
- המלצה של רופא: אם רופא מזהה בעיה רפואית שעלולה להשפיע על יכולת הנהיגה, הוא יכול להמליץ על בדיקה במרב"ד לצורך הערכת הכשירות לנהיגה.
- לאחר תאונת דרכים נהגים: שהיו מעורבים בתאונת דרכים חמורה עשויים להיות מופנים להערכה רפואית במרב"ד כדי לוודא את כשירותם להמשך נהיגה.
- חשד לשימוש בסמים או אלכוהול: במקרה של חשד לנהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול, הנהג עלול להידרש לעבור בדיקה במרב"ד.
- עבירות תנועה חוזרות: נהגים שצברו עבירות תנועה רבות עלולים להידרש להערכה במרב"ד כחלק מתהליך של בחינת הכשירות הרפואית והתנהלותם על הכביש.
- בקשה אישית: נהגים יכולים לפנות מרצונם החופשי למרב"ד על מנת להוכיח את כשירותם הרפואית לנהיגה, במיוחד אם היה חשש כלשהו לפסילה מטעמים רפואיים.
בכל אחד מהמצבים הללו, המטרה היא לשמור על בטיחות הנהג עצמו ושל שאר משתמשי הדרך על ידי הבטחת הכשירות הרפואית והמנטלית של הנהגים
להלן שלבי ההערכה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד):
- הפניה למרב"ד: נהגים מגיעים למרב"ד באמצעות הפניה אוטומטית, המלצת רופא, או בקשה עצמית.
- הגשת מסמכים: הנהג נדרש להגיש מסמכים רפואיים ותיעוד הקשור למצבו הרפואי.
- בדיקה רפואית: ביצוע בדיקה רפואית כללית ואם נדרש, הערכה מקצועית על ידי מומחים רפואיים.
- החלטה: רופאי המרב"ד מקבלים החלטה לגבי כשירות הנהג – אישור כשירות, פסילה זמנית/קבועה, או אישור עם תנאים.
- ערעור: במקרה של פסילה או אישור עם תנאים, הנהג יכול להגיש ערעור על ההחלטה לוועדת הערר של המרב"ד.
הליך הערעור במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) מאפשר לנהג שכשירותו לנהיגה נפסלה מטעמים רפואיים להתנגד להחלטה ולבקש שיקולה מחדש.
השלבים בתהליך הערעור על החלטת מרב"ד
- קבלת החלטת מרב"ד: הנהג מקבל החלטה רשמית ממרב"ד בדבר כשירותו הרפואית לנהיגה.
- הכנת ערעור: איסוף מסמכים רפואיים רלוונטיים וכתיבת טיעוני הערעור שיתמכו בטענת הכשירות לנהיגה.
- הגשת ערעור: הערעור על החלטת מרב"ד מוגש לוועדת הערר של המכון, תוך ציון הסיבות לבקשת שיקול ההחלטה מחדש.
- דיון בוועדת הערער: וועדת הערר תקיים דיון בו ישוקלו הטיעונים והראיות. הנהג יכול להיות מיוצג על ידי עורך דין.
- החלטת ועדת ערער: וועדת הערר מפרסמת החלטה בנוגע לערעור, אשר יכולה לאשר, לשנות או לבטל את ההחלטה המקורית של מרב"ד.
- ערעור על החלטת ועדת ערער: במקרה של דחיית הערעור על ידי וועדת הערר, ניתן לערער על החלטתה בבית המשפט.
בכל שלב מתוך התהליך, חשוב להתייעץ עם מומחים ולצרף את המסמכים הרלוונטיים כדי להגביר את הסיכויים להצלחת הערעור.
חשיבות הייעוץ המשפטי
נוכחותו של עורך דין מנוסה בתחום דיני התעבורה יכולה להיות קריטית בהצלחת התהליך. עורך דין יכול לסייע בהבנת הנהלים, בהכנת הטיעונים המשפטיים ובהצגת המקרה בצורה המשכנעת ביותר.
בסופו של דבר, מערכות הבדיקה והפסילה הרפואית, כמו גם מערכת נקודות התעבורה, משרתות את אותה מטרה: להבטיח שרק נהגים בעלי יכולת רפואית ומוסר תעבורתי גבוה יהיו על הכביש, למען בטיחות הכלל.